
הורים לילדים בוגרים
מה קורה לנו כשהילדים להורים בוגרים לא מספיק שומרים על קשר ומה ניתן לעשות? אחת התחושות הכואבות ביותר שהורים לילדים בוגרים חווים היא התחושה ששכחו אותם, שהילד כבר לא זקוק להם. המאמר מתאר את התחושות האלו ומה יכולים ההורים לעשות.
יחסים בין הורים לילדים בוגרים בליל הסדר
חג הפסח וליל הסדר שאמור להפגיש אותנו בשמחה יחד, בהרבה מקרים, מכיל בתוכו פוטנציאל לנפיצות במערכות יחסים וכדאי לנו לטפל בו ברגישות. לא רק להורים לילדים בוגרים זה קשה, גם לילדים הבוגרים זה מורכב.
נתק בין הורים וילדים בוגרים
נתק בין הורים לילדים בוגרים מתייחס למצב שבו הקשר המשפחתי נפסק או מתערער באופן משמעותי. הורים וילדים שהיו בקשר אינטנסיבי כל כך לאורך שנים רבות, מוצאים את עצמם רחוקים עד כדי מנותקים.
ניכור הורי בגיל מבוגר
מהו ניכור הורי בגיל המבוגר? בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מבוגרים מעידים שהם חווים לעיתים חוויה של ריחוק משמעותי, זרות מתמשכת, חוסר תקשורת ועד כדי קשר מינימלי, אינסטרומנטלי או אפילו ניתוק מוחלט מילדיהם הבוגרים.
ענייני רילוקיישן..
ענייני רילוקיישן מעסיקים לא מעט מאיתנו, אבל בעצם זה נכון גם ליחסים עם ילדים שגרים בארץ אבל רחוק מאיתנו. חזרתי לארץ מספרד ופורטוגל ואני מתרגשת מאד אחרי חודש שלם עם הבן שלי שחי כאן ושבועיים טיול עם הבת שלי. משתפת אתכם במחשבות שלי וכמה דברים שגיליתי על יחסים שיש בהם מרחק פיסי ומפגש אינטנסיבי אחת ל...
אחריות או עזרה?
היא בפורטוגל עכשיו ויומיים לא ענתה לטלפון ואני מתאפקת סומכת עליה אבל החשש שם, מכרסם והולך איתי בלילה למיטה. אחריות שמתחלפת בלסמוך בלהאמין שנתתי מה שיכולתי. את האחריות שלי העברתי אליה -עכשיו היא אחראית לעצמה.
אני וחמותי
הקשר ביננו לבין הכלות והחתנים שלנו כרוך בהסכמה לקבל לחיינו מישהו שלא אנחנו בחרנו. אולי מהתחלה לא אהבנו אותו ואיכשהו הוא הרגיש. אולי אפילו פה ושם זרקנו איזו מילה... אולי היא נראתה לנו לא מספיק טובה בשביל הבן שלנו.
לסמוך ולשחרר..
אחד הפחדים הגדולים שהציפו אותי היה שהילדים שלי יפנו לגמרי לחייהם ולא ימצאו מקום עבורי. אני אשה עסוקה. יצירתית, ממציאה ויזמית. אני ממש לא תלויה בהם ובכל זאת הפחד הזה חי בתוכי.
רואים אותנו בעיניים אחרות
הוא רואה אותי ואת אבא שלו ואת הבית שלנו בעיניים אחרות. אני רואה לו בעיניים את ההתפכחות. הוא רואה אותנו בממדים טבעיים יותר לטוב ולרע. אני מרגישה לרגעים איזה חוסר בטחון כזה, בודקת יותר מפעם איך אני נראית בעיניו? מה הוא חושב עלי?
מתח ועלבון
הייתי כבר בת 32 ימים ספורים אחרי הלידה, נכנסנו לגור בבית הזה ישר מבית היולדות ופתאום דפיקה בדלת- אמא שלי עם סירים. עם כל האוכל הטעים שאני אוהבת. חיוך גדול מבט של שמחה והתרגשות בעיניים. אני זוכרת את הכיווץ בבטן שלי...
פסח בפתח איזה מתח..
איך הייתה ארוחת החג שלכם? האם הצלחתם ליהנות ממה שהתרחש בה? ליהנות עם מי שהגיע או שהחזקתם בלב ובראש את מי שלא היה ואיך השפיע על מידת ההנאה והשמחה שלכם? ובכלל מה אתם עושים ועושות כשאירועים משפחתיים לא נראים כפי שדמיינתם/ן?
קל יותר עם הנכדים
לא פעם יש הבדל ביחסים שיש עם הנכדים לעומת היחסים עם הילדים המבוגרים. לעיתים זה הבדל דרמתי בין יחסים עתירי מתח ליחסים עם הרבה רווחה ושמחה .
עוזבים את הקן
מסביבי זה קורה לעוד ועוד חברות- אחד נסע לחו״ל ל״טיול הגדול״. שניה עברה לגור עם חבר במדבר. שלישית מתחתנת בעוד חודשיים והגדול סטודנט להנדסת חשמל בטכניון. הם בני בין 22-30 והבית מתרוקן.
יחסים עם קיפוד
בסיפור שאני מספרת אין רעים וטובים. הכאב משותף אך לא בהכרח מראה את עצמו באותו האופן. הקוצים של ההורים פוגשים את השריון שעטו על עצמם הילדים שלהם. איזו עדינות מתבקשת במפגש הזה ואיך הוא נראה, לא פעם, כמו פיל בחנות חרסינה
המפתח לסליחה
מסע היחסים בין הורים וילדים מלא מהמורות והסליחה לפיכך היא אחת הדרכים שמובילות לשחרור מהכלא הפסיכולוגי של חווית הורים וילדים כפוגעים ונפגעים.
כלות וחתנים
נוסף בן או בת זוג לילד המבוגר שלנו וכאילו נוסף פקטור חדש, ולא תמיד משמח למגרש היחסים שביננו לבין ילדינו. תמיד רצינו שימצאו שמחה בחייהם ואהבה וזוגיות בוודאי תורמות לכך, אבל לעיתים זה מעמיד אותנו ההורים מול אתגרים רגשיים לא פשוטים.
טענות של ילדים מבוגרים
תחשבו על מיליון פעמים שילדיםרוצים משהו ואנחנו ההורים,
לפעמים מסיבות ממש מוצדקות,
לא נענים להם.

עוף גוזל…טוס לאן שבא לך..
איך והאם בתוך מסע החיים המשותף,הכי ארוך ומושקע , שמשפיע גם על הורים
וגם על ילדים באופן הכי עמוק, נצליח לכבד
ולחיות בשלום, עם החלטות שאינן רצויות לנו?

לרקוד ביחד
מתי בפעם האחרונה רקדתם עם הילד שלכם?כן זה בן ה 30 או 40? או זאת בת ה 35
שכבר נשואה ויש לה שני ילדים?

איך הגענו למצב הזה?
תגידו גם אתם חווים לפעמים אי נחת, זהירות, עלבון כשאתם פוגשים את הילדים הגדולים שלכם? לפעמים זה ילד אחד שקשה מולו ולפעמים גם יותר.
נרות חנוכה
ארוע חנוכה שלי, דומה להרבה ארועים מהסוג הזה, שמתרחשים בין הורים וילדים מבוגרים. כמה ציפיות וכמה מילים לא מדוברות. כל כך הרבה רגשות ומורכבות.
לאהוב את ההורים
הם כל כך שמחים כשאני באה לבקר.הם בני 87 אני בת 57. אמא שלי הכינה ביזבז ממש בשבילי . ביזבז זה תבשיל ירקות מלא חצילים ופלפלים טעים כמו שרק אוכל של אמא יכול להיות.

היום היא תתקשר
"איך זה שהילדה הזו שהייתה כל עולמי לא רואה אותי? איך זה שהילדה הזו שעל כל דבר הייתה מתקשרת בוכה לשתף אותי, לא חושבת שזה חשוב להתקשר אלי?!
המשיכה למקרר
אני כבר באמצע שנות החמישים שלי ועדיין המשיכה הזו למקרר והתמונות של השיש מלא בתבשילים, הריחות העזים של עוגות השמרים ,מה קורה פה שהריחות האלו חיים בתוכי כך בתוכי געגוע עז כל כך ממלא אותי?
אוסטרליה
משהו בשבוע האחרון הציף אותי. אני כמובן כבר כל כך מתגעגעת ופתאום זה תפס מקום יותר מבפעמים קודמות.הייתי אסרטיבית יותר ואמרתי לו שאני רוצה שיבוא. משהו בטון שלי קומם אותו והוא הגיב קצת בתוקפנות כאילו מתכונן לשמור על הלגיטמציה שלו שלא לספק את רצוני.

נעלבתי, ממש נעלבתי
לפני חודשיים היא היתה במשבר. ניהלנו שיחות ארוכות, השתדלתי להיות זמינה כמה שיותר. הקשבתי, התמסרתי, הרגעתי כששאלה וגם נתתי עצה. הרגשתי שאנחנו חוצות יחד רכס גבוה כתף אל כתף. ואז מגיעים ימים טובים שלה והיא פורחת ואני מרגישה איך היא נשמטת לי. השיחות מדלדלות הופכות שטוחות יותר. לא תמיד יש לה זמן.
תקשיבו לסיפור הזה
״השבוע הרגשתי לא טוב קצת שפעת לא משהו מי יודע מה… נכנסת הבת הבכורה שלי, בת 42, אמא לשלוש בנות ולא מפסיקה לבכות. לא יודעת מה קרה לה היא אומרת לי-"אמא אני כל כך מפחדת שיקרה לך משהו. אני לא יכולה לדמיין את החיים בלעדייך.״מספרים עלינו
אחת המתנות הטובות שנתתי לעצמי הקורס פתח את עיניי ,יצאתי עם מלא תובנות וקיבלתי כלים כי זה קורס עם תכלס. והכי חשוב, מרגישה ששידרג את הקשר שלי עם ילדי הבוגרים ובנות/ בני זוגם.
גלית פלס
דגניה
"הסדנא הגיעה בתזמון מופלא, הייתי בעיצומו של משבר עם ביתי הבוגרת והסדנה היוותה עבורי מקור תמיכה למידה ותובנות רבות. דפנה הנחתה את הסדנה ברגישות ובחכמה. אני וכל הקבוצה עברנו תהליך של שיפור המודעות שלנו לעצמינו ולילדינו הקשר שלי עם בתי…
חנה
משגב
מעבר לתובנות האישיות של המשתתפים, והקשר המיוחד שנוצר בין חברי הקבוצה, קשר של תמיכה אמון וחברות, מדווחים המשתתפים גם על שינוי אמיתי ומשמעותי ביחסים עם הילדים.
מיכל חונן
מנכלית עמותת מרחבים משגב
תודה על האמפתיה, האהבה ההקשבה ההשתדלות הרגישות והלימוד המחונן הנפלא. גידלת אותנו בתנאים של חיבה, בתנאים של קבלה ובתנאים של אהבה תומכת. הנחייתך המדויקת הייתה עבורנו חגיגה אמיתית של שינוי לעיתים לגמרי לא פשוט.
קבוצת תנאים של חיבה
מועדון דורות זבולון
תודה לך על שהעברת אותי את הדרך הכל כך מיוחדת הזו ועל שהענקת לי את ההבנה, לעיתים מפתיעה, אל תוך חיי בעבר ובהווה, ברגישות, בסבלנות, במקצועיות ובבהירות.
שמעון
קבוצת מרחבים הוותיקה משגב
אני למודת סדנאות ופסיכולוגים בחיי אבל השיטה והעקרונות שבהם עבדת היו לי חדשים ומרגשים וגם קשים לעיתים. זה לא רק השיטה אלא האדם שאת והדרך שבה מצאת שביל לליבנו לכל אחד ואחד מאיתנו. הכי חשוב בעיני שזה לא רק דיבורים…
רבקה
תודה על הנחיה מופלאה בנבכי ההורות. הסדנה הזדמנה לי ברגע של משבר קשה, ממש מתנה משמים. הקבוצה הייתה בשבילי שילוב של משענת למידה ונחמה. ההנחיה שלך נתנה לי הרגשת בטחון ואמונה שניתן לתקן וגם הנחיה איך להתקדם לשנות ולהשתנות.
מרים
דפנה יקרה, התעשרתי בזכותך. מבחינתי זאת הייתה סדנה נדירה שעסקה בתכנים שלא נהוג לעסוק בהם בפורום כזה בגילנו. בסדנה מצאת מסגרת לשיתופים אישיים שלא מתאפשרים בדרך כלל. למדתי שפה חדשה התעשרתי הן כהורה והן כאדם
רונית
אין מילים בפי ולא היכולת לתאר כמה עצותייך מביאות נוחם, תועלת וגם תקווה. תודה על שלמדת אותי מהי "הנכחה" ואיך להרגיש הרבה פחות אשמה ולהבין שעשיתי כמיטב יכולתי.
מלכה
קבוצת מרחבים הוותיקה במשגב
דפנה, התמזלתי בהכרות עם אישה מיוחדת מקצועית ורגישה בזכותך אני מרגישה בתהליך משמעותי עם עצמי... חשפת עבורי הבנה מעמיקה להדברות לחשוב אחרת תוך כדי תנועה ושינויים. שמחה לאפשרות להמשך וכבר סקרנית לאן נתפתח
בת שבע
קבוצת מרחבים הוותיקה במשגב
דפנה, בגישתה האנושית ומרחיבת האופקים, הובילה את השיח במקצועיות ובביטחון והעלתה זוויות התבוננות חדשות שהיו רלוונטיות מאד ועוררו עניין רב. דפנה הצליחה לגעת בציבור הוותיקים שלנו ולהגביר בהם את המודעות לעצמם וליחסיהם עם בני משפחותיהם.
אירית זיו
מנהלת "יהל"
קבוצת פיילוט ראשונה של "תנאים של חיבה" נפתחה לפני שנתיים. בעקבות ההצלחה שנחלה נפתחו 3 קבוצות נוספות, בכולן קרו דברים משמעותיים למשתתפים. הם יישמו את מה שלמדו בחייהם האישיים וסיפרו על תפניות חיוביות שחלו במשפחתם ובחייהם בכלל.
מיכל קציר
מנכ"לית עמותת דורות זבולון