ניכור הורי בגיל מבוגר

בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מבוגרים מעידים שהם חווים לעיתים חוויה של ריחוק משמעותי, זרות מתמשכת, חוסר תקשורת ועד כדי קשר מינימלי, אינסטרומנטלי או אפילו ניתוק מוחלט מילדיהם הבוגרים. התופעה קיבלה את השם ניכור הורי והיא מכאיבה, פוצעת, פוגעת ומייצרת תחושת פירוק קשה של הורים וילדים בוגרים כאחד. הניכור ההורי יכול להיות פיזי אך גם יכול להיות רק ניכור רגשי ואז קשה יותר לזהות אותו, אך השפעתו דומה – תחושת כאב גדולה ותסכול משני הצדדים.

אם ניכור הורי של ילדים בגיל הצעיר ילווה לא פעם בהסתה של אחד ההורים שנותן לילד גיבוי ומחזק אותו כשהוא מכוון אותו להתנכר להורה השני, הרי שבגיל הבוגר, ילדים בוחרים מיוזמתם לשטח את הקשר, להתרחק או להתנתק. חשוב לציין שחוויית הניכור שכיחה יותר היום שכן החברה המודרנית מאופיינת במעבר מערכים קולקטיביים לערכים אינדיבידואליים, שבהם עצמאות וגבולות אישיים מקבלים חשיבות עליונה. ההבדלים האלו גם יוצרים הבדל גדול בציפיות, כשההורה עשוי לתפוס את תהליכים של עצמאות גדלה כהתרחקות וניכור בעוד הילד יראה בכך חלק טבעי מתהליך היציאה לחיים ויבקש את ברכת הדרך.

בנוסף, התפתחות הפסיכולוגיה והשטחת הסמכות, ששמות במרכז את הפרט ואת הילד, יצרו מעבר מתרבות שבה המשפחה וההורה כמנהיג שלה נמצאים במרכז העניינים, לתרבות שמקדשת את תהליך ההתפתחות של הילד ושמה אותו במרכז, תוך שהיא מפרטת מה נדרש מהורה על מנת לתת הורות מיטיבה לילד. שינוי זה הביא עימו דרישות רבות מההורים לצד מיעוט בכלים- כיצד ומה נכון לילד. בכל מקרה גם תהליך רכישת הכלים לגידול מיטיב של ילדים כרוכה בתהליכי עומק מורכבים של הורים שלא בהכרח זכו לגידול מיטיב מהסוג הזה בעצמם.

במציאות הזו, נוצרים פערים בין מה שהורים קיבלו מהוריהם לבין מה שמצופה מהם להעניק לילדיהם. פערים אלו גורמים להורים רבים לתחושה קשה וחוסר הבנה שיולידו את המשפט הבא: "אני לא מבינה מה הם רוצים ממני". הפער הזה בפני עצמו, תורם לתחושת זרות וניכור.על מנת לצלול לעומקו של סיפור הניכור ההורי בימינו נתבונן בהתפתחות שמאפיינת ילדים בוגרים החל מהעשור השלישי בחייהם והלאה.

מהן הסיבות להיווצרות ניכור הורי אצל ילדים בוגרים?

בעשור השלישי לחיים תחושת התלות של ילדים בהוריהם מקבלת תפנית כאשר הם מרגישים מסוגלים יותר לעמוד על רגליהם ולהתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים בכוחות עצמם. הם עושים צעדים חדשים בעולמות ההשכלה והתעסוקה, חלקם מתחבר לזוגיות משמעותית והם מתחברים יותר לתחושות המסוגלות שלהם.

בתהליך זה הם גם נחשפים יותר לחולשותיהם, למצבים שבהם הם מרגישים חסר בכלים רגשיים ואחרים וצפות יותר ויותר חוויות שלוקחות אותם להתבונן בהוריהם בעיניים ביקורתיות, לפתוח פנקס חשבונות ולומר- "הרבה ממה שמקשה עלי עכשיו קשור בכם וקורה בגללכם". הדינמיקה של היחסים עם ההורים התקבעה בתוכם והם חווים את עצמם כלואים בתבניות שמעוררות בהם תחושות של כעס וזעם על- חוסר תיקוף רגשי, תחושה שלא ראו אותי ולא רואים אותי גם עכשיו, תחושות של הקטנה והשפלה ובסופו של דבר תחושה שאין טעם לנסות להשפיע על ההורה כי זה לא יעזור.

 שינויים משמעותיים בחיי הילדים הבוגרים כמו נישואין, הורות, או שינויים בקריירה, עשויים להחמיר את המתח בקשרים עם ההורים כשלעיתים, בני זוג או מערכות יחסים חדשות יתנו גיבוי וחיזוק לילד ואף יעצימו את תחושותיו הקשות כלפי הוריו.גם משברים משפחתיים כמו גירושין, דיכאון של הורה שלא הצליח לתפקד, עיסוק יתר של הורה בטיפול בילד אחר במשפחה, מחלה קשה שהשביתה את ההורה, אלימות במשפחה, או דפוסי הורות לא מיטיבים אחרים יכולים להותיר צלקות רגשיות שמובילות בגיל המבוגר להתרחקות של הילד ועד לניתוק. ברור שגם סגנונות הורות מסוימים, כגון הורות מגוננת יתר, ביקורתיות רבה או הזנחה רגשית, עשויים לתרום לניכור הורי. לא פעם תחושות של חוסר התאמה בין ציפיות ההורים לציפיות הילדים מהקשר, יעוררו אצל הורים כעס, תסכול וביקורת ובאופן ברור יתגלה פער בין ההורים שמצפים, לאחר שנים רבות של השקעה ונתינה, לקשר קרוב ותומך, מוקיר ומחזיר טובה, לבין ילדיהם שחווים חוויה שונה לחלוטין ורואים בעיקר את החסר ואת מה שלא קיבלו ביחסים המוקדמים.בסופו של דבר ריחוק של ילד נובע בדרך כלל מצורך עמוק להגן על עצמו מפני פגיעה רגשית ומפני תחושה שלא בטוח לו עם ההורה ולכן הוא חייב להתרחק.

כיצד הורים וילדים בוגרים חווים את הניכור ההורי בגיל מבוגר?

הורים עשויים לחוות את הריחוק של ילדיהם כאירוע משפיל וכפוי טובה, שגם מעורר בהם תחושה של כישלון. ילדים לעומתם, מרגישים שאין להם מוטיבציה, רצון או צורך והם יאמרו שהוריהם מצפים מהם ליותר מדי והם תובעניים וממשיכים לפגוע בהם גם עכשיו ואין להם ברירה אלא להתרחק על מנת לשמור על עצמם.

לפעמים הניכור ההורי יהיה האקט היחיד שנותן לילד הבוגר תחושה של ערך ויכולת ורק בזכותו הוא לכאורה ירגיש את כוחותיו. חשוב להבין שהקשר בין הורים וילדים איננו קשר הפיך וגם כאשר אין קשר ואפילו כשיש תחושת הקלה מסוימת של הילד ולפעמים גם של ההורה שבעצם זוכה קצת ל"שקט", בעצם מדובר בחוויה עמוקה של כאב ואובדן שלא באמת מרפה ויש לה גם מחירים אישיים כבדים להורה ולילד כאחד.

מחירי הניכור ההורי בגיל המבוגר להורים כבדים מנשוא. הורים רבים מסתובבים עם תחושת אשמה כבדה, חווים בדידות איומה, מרגישים בושה ותחושת כישלון ומעדיפים שלא לשתף אחרים בחוויה כולל אנשי מקצוע וזאת מתוך פחד ובושה מפני שיפוט חברתי. גם הילדים הבוגרים המשטחים קשר, מתרחקים או מנתקים קשר עשויים לחוות תחושות של כעס, בלבול, בדידות ואף חרטה כמו מן חוויה כאילו -עלו על עץ שלא יודעים איך לרדת ממנו. הם כמהים לשינוי בקשר אך לא מאמינים או סומכים על ההורים ועל עצמם והם חווים מועקה כבדה. לא פעם השטחת היחסים או הניתוק לא מובילים להקלה אלא להפך הם מעצימים תחושות אשמה של הילד הבוגר ומגבירים את תחושת הכאב.

כיצד הניכור ההורי בין הורים לילדים בוגרים משפיע על הדור הבא?

פגיעה נוספת שקשורה לניכור הורי בגיל המבוגר היא השפעתו על הדור הבא ועל מערכות היחסים בתוך המשפחה המורחבת. ילדים בוגרים, שהם גם הורים, נותנים מודלינג בעייתי לילדיהם כאשר בלי מישים הם מעבירים להם את המסר- שאפשר ולפעמים אף רצוי לנתק קשר עם ההורים. הם לא לוקחים בחשבון את ההשפעה הזו על ילדיהם ואת האפשרות שילדיהם ינהגו כך כלפיהם בעתיד.

כמו כן לא פעם הם מונעים מילדיהם לחוות את הקשר המיוחד שנרקם בין סבים וסבתות לנכדיהם קשר שכאשר הוא מיטיב יש לו ערך עצום בחיי הנכדים. עבור ההורים וסבא והסבתא הריחוק מהנכדים שובר את הלב לפעמים אף יותר מהריחוק מילדיהם שכן בקשר, הלא טעון עם הנכדים, יש להם נחת ואף אפשרות לחוות חוויות של תיקון יחסית לקשר עם ילדיהם.

כיצד הניכור ההורי בין הורים לילדים בוגרים משפיע כלכלית?

עוד השפעה פוגעת של הניכור ההורי נוגעת בשאלות כלכליות. הורים עשויים להרגיש חוסר רצון לתמוך כלכלית בילדים שמנתקים איתם קשר, בעוד שהילדים עשויים להתמודד עם אתגרים כלכליים לא פשוטים. לא פעם ילדים יצפו שהוריהם יתמכו בהם למרות הניכור כחלק מפיצוי או כיוון שהם תופסים את הוריהם כמובן מאליו.

הנושאים הכלכליים יכולים להעמיק את הקרע שכן שני הצדדים והם עשויים לפעול כבני ערובה של הכסף. הורים כחלק מניסיונם לשלוט בסיטואציה ינסו לכפות על הילדים יחסים אחרים וילדים בוגרים כמפגש מכאיב שמחזיר אותם לילדות ולתחושות התלות שהכאיבו והשפילו אותם. בנוסף נושאים שקשורים בהזדקנות ההורים, יחסים בין אחים על רקע הקרע, שאלות של ירושה או ניהול נכסים עלולות לעורר קונפליקטים נוספים במשפחה ולהעמיק את הניכור מצד הילד וגם מצד ההורה.

כיצד להתמודד עם הניכור ההורי בין הורים לילדים בוגרים?

התמודדות עם ניכור הורי עוברת קודם כל דרך ההכרה של ההורה בכך שאם לילד יש סיפור שהוא מספר על היחסים עם ההורה, אי אפשר להתעלם מהסיפור הזה וחשוב מאד לתת לו הכרה.

הורים מתקשים מאד לשחרר את הפגיעה שהם חווים לנוכח טענות של ילדיהם והם מצטדקים, מרצים, מכחישים או מאשימים בחזרה. הדרכים האלו לא יעילות ומשמרות את החוויה של הילד שימשיך לשמור מרחק. בימינו כאשר מקובל יותר מבעבר לפנות לעזרה מקצועית, ילדים (יותר מהורים) עוברים תהליכים טיפוליים ומצליחים לפרק בתוכם תחושות קשות שהם נושאים כלפי הוריהם. תהליכים אלו מקלים עלייהם וזה נפלא אך לצערי לא בהכרח תורמים להתקרבות מחדש. על ההורה מוטל התפקיד להכיר "בסיפור" ובתחושות של הילד ולתת לו מקום, ועל הילד מוטל בשלב כלשהו להכיר באנושיותו של ההורה.

תהליך טיפולי ממצה יגיע לחוויה הזו שבהחלט יכולה לאפשר לילד להתקרב להורה מחדש. האפשרות להתקרב באמצעות שינויים בדפוסי התקשורת והסכמה של ההורה להקשיב באופן חדש ושוויוני יותר לילד יכולה להועיל מאד. תהליך של שיקום קשר מחייב התאמת ציפיות מציאותיות יותר בין ההורה לילד. על ההורים ללמוד לקבל את עצמאות ילדיהם ולכבד את גבולותיהם.

הצורך בבניית גשרים רגשיים מחודשים בין ההורה לילדים הבוגרים

התמודדות עם ניכור הורי בגיל המבוגר מחייבת קבלה כואבת אך הכרחית: אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. הניסיון לשחזר קשר כפי שהיה בעבר עלול להעמיק את הפער, משום שהוא מתעלם מהשינויים שחלו בצרכים, בתפיסות ובגבולות של שני הצדדים. במקום זאת, המפתח הוא לבנות מערכת יחסים חדשה עם הילדים הבוגרים, המתבססת על ההווה והעתיד. הורים יכולים ליזום שיח שאיננו שיפוטי, להקשיב מבלי למהר להתגונן, ולהביע סקרנות אמיתית כלפי עולמם של ילדיהם הבוגרים. זה אומר להימנע מהטפת מוסר, להפחית ביקורת ישירה, ולגלות נכונות להכיר בכאב ובביקורת של הילד מבלי לנסות "לפתור" אותה מיד. לעיתים, הצעד הזה ידרוש סיוע חיצוני –שישמשו "מרחב מוגן" שבו ניתן לשוחח באופן פתוח ובטוח. חשוב להבין שגם אם לא תתקבל תוצאה של חיבור קרוב ומיידי, עצם קיומו של ערוץ תקשורת מכבד ושוויוני יכול להפחית את תחושת הזרות, לאפשר שיתופי פעולה נקודתיים (למשל סביב אירועים משפחתיים), ולמנוע החרפה של הקרע. מדובר בתהליך איטי ומורכב, אך הוא עשוי להוות הבסיס להחזרת תחושת התקווה והאפשרות לחיבור, גם אם בצורה חדשה ושונה מהקשר המקורי.

כדי שקשרים רגשיים יחזיקו מעמד בין הורים לילדים בוגרים לילדיהם, חשוב להקפיד על עקביות והמשכיות – לא די במחוות חד־פעמיות. ההורה לילדים בוגרים, יכול להתחיל בצעדים קטנים, התעניינות פשוטה אך אותנטית, או הימנעות מהערות ביקורתיות גם במצבים מתוחים. חשוב גם לכבד את קצב ההתקדמות של הילד הבוגר. חיזוק הקשר הוא תהליך דו־צדדי, ולעיתים הילד הבוגר יזדקק לזמן ארוך לפני שיביע פתיחות מחודשת. מומלץ להורים לילדים בוגרים להישען על משאבים רגשיים וחברתיים משלהם – טיפול אישי, קבוצה תומכת או עיסוקים הממלאים משמעות – כדי שיוכלו לגשת לקשר ממקום חזק ויציב יותר. כאשר הילד הבוגר ירגיש שההורה מתקרב ממקום של חוסן פנימי ולא מתוך תלות או ייאוש, יגדל הסיכוי שהחיבור יתחדש בהדרגה. במקרים רבים, לא כל הקשר כולו חוזר, אלא נוצרת מערכת יחסים חדשה, מצומצמת יותר אך בריאה ומכבדת, שמאפשרת לשני הצדדים לחיות בשלום עם ההיסטוריה ולהמשיך קדימה.

מודל: תנאים של חיבה להתמודדות עם ניכור הורי בין הורים עם ילדים הבוגרים?

ניכור הורי בגיל הבוגר הוא תופעה מורכבת הנוגעת בעומק הקשר המשפחתי ומעלה שאלות רגשיות ואתיות עמוקות. באמצעות הבנה מעמיקה של שורשי התופעה, עבודה על מודעות עצמית ופיתוח שפה חדשה וגישה חדשה לקשר תפתח תקווה ואפשרות ממשית לשינוי הקשר.

המודל מתמקד בבניית תשתית עמוקה של הבנת היחסים עם ילדים כמסע של התפתחות לאורך החיים. המודל מספק שפה חדשה שפותחת פתח להקשבה עמוקה, יכולת לתת תיקוף רגשי, ומתן מקום לשיח פתוח בין ההורה לילד. המודל מדגיש כי שינוי והתחדשות בקשר מחייבים יצירת מרחב בטוח, חוויות חיוביות חדשות, שיכולות לעזור לשנות דפוסים ישנים ולהשיב את האמון. תהליכי פיוס משפחתיים יכולים להוביל לחוויה משנת חיים של ההורים והילדים הבוגרים. הבנה של רגשות הצד השני, הכרה נכונות לזוז מהמקום ייצרו דינמיקה משפחתית אחרת, בריאה ומיטיבה. התקרבות והשפעה הורית מיטיבה.

מרכז להתמודדות וטיפול ביחסים בין הורים וילדים בוגרים וניכור הורי – מכנה משותף

דפנה ברקת פסיכולוגית קלינית והבעלים של מכנה משותף יצרה מודל תנאים של חיבה יחד עם פסיכולוגית נוספת כשמו כן הוא נועד לסייע להורים ליצור תנאים חדשים בקשר עם ילדיהם הבוגרים. אני מזמינה אתכם להצטרף לקורס הנמצא באתר שלי וללמוד שפה חדשה שתשנה את חייכם. המודל "תנאים של חיבה" מציע דרך מעשית ייחודית לשיקום הקשרים ולחיזוק מערכות יחסים במשפחה בין הורים לילדים הבוגרים. הקשר בין הורים וילדים הוא הקשר הממושך, המעצב התומך והמשפיע יותר מכל על חיינו. לצד טיפול בקשרים הזוגיים זהו הקשר הראשוני שמכתיב את אופי המשמעות ותחושת השייכות שילוו את חיינו.

לחצו כאן לפרטים נוספים על הקורס