מדריך – עלבון מה עושים איתו?

סביב הקשר בין הורים וילדים מבוגרים, עלבון הוא רגש שמופיע בתדירות גבוהה. הורים נפגעים מילדיהם ונעלבים מסיבות שונות כמו: הוא מתקשר רק כשהוא צריך משהו, לא אכפת לה מאתנו, הוא מעדיף את המשפחה של אשתו על שלנו , היא מדברת אליי בלגלוג ויורדת עליי , הם נסעו לחו"ל ולא סיפרו לנו, הזמנו אותם לנופש והם העדיפו ללכת למקום אחר ועוד… לרוב יש ילד אחד שפוגע בהורים יותר ולעיתים רחוקות יותר זאת תמונה מצטברת מכל הילדים. ממש כפי שילדים מבוגרים מתייחסים לפגיעות שחוו בילדות כאילו היו מכוונות נגדם, גם הורים חווים את מעשי ילדיהם כמכוונים נגדם. מתחת לעלבון מסתתרת הרגשה של בושה- איך עושים לי דבר כזה? מה עשיתי שזה מגיע לי? תחושה של השפלה, כעס, חוסר אונים ומרירות שמעצימים את תחושת הפגיעה.

לעיתים העלבון נוצר על רקע אי הבנות או הנחות לא מבוססות של ההורה לגבי הילד שלו. הורים נוטים להניח שלילד לא אכפת מהם, שיש לו העדפה לאנשים אחרים על פניו, שהוא לא נותן בהם אמון ועוד… יתכן שההשערות הללו נכונות אך לא מדויקות ובכל זאת ההורה מאמין שמחשבותיו תקפות ומוצדקות ולכן הוא נעלב. כאשר ההורה נעלב נוצר מתח ביחסים ולפעמים גם ריחוק. התנהגות הילד נתפסת כתוקפנית ולא מוצדקת והיא גורמת להורה לחוש שכבודו, מעמדו, זהותו וגאוותו נפגעו. העלבון עשוי להתפתח בהדרגה ולאו דווקא אחרי אירוע בודד. כתוצאה מאירועים חוזרים ונשנים מתפתחת אצל ההורה תחושת פגיעה ולבסוף ההורה מבטא תגובה מסוימת שלרוב ממוקמת ברצף שבין– התעלמות מהעלבון והמשך 'של יחסים כרגיל' או התכווצות והתרחקות מהילד.

לאורך החיים הורים מאבדים את הדומיננטיות בחיי ילדיהם והם נפגעים כשהם חווים את עצמם כלא רלוונטיים, חסרי משמעות ולא דרושים עוד בחיי ילדיהם. ילדים מבוגרים מאשימים את הוריהם בכל מיני דברים, מבקרים אותם, דוחים את ההצעות שלהם או מבטלים את דבריהם ואז הורים מרגישים שלא מעריכים אותם ולא מכבדים אותם. ההרגשה שלהם כאילו לא רואים אותם ורק משתמשים בהם מכאיבה ומשפילה. ההרגשה שלא מוקירים את מה שהם עשו ועושים עבורם שכיחה במצב הזה. כאשר העלבון מחלחל הוא עשוי להשפיע על תחושת הערך העצמי והדימוי העצמי נפגע.

רגש העלבון מלמד על יחסי כוח. הילד נתפס כבעל כוח רב יותר מאשר ההורה המבוגר .בעוד שלפני שנים רבות כשהיינו הורים צעירים והשליטה הייתה בידינו יתכן והילדים שלנו נעלבו מאיתנו מגערה, עונש, חוסר יחס, התעלמות ועוד.. הרי שעכשיו החוויה היא שהגלגל התהפך. הורים מרגישים חשופים יותר מול ילדיהם הבוגרים ולכן גם נעלבים יותר. על רקע ההשקעה הגדולה של ההורה בראשית החיים וגם על רקע ציפייה לבשלות ובגרות של ילד, ההורה מצפה שהילד יפגין בקשר יותר נדיבות מבחינת נתינה, אמפתיה, אכפתיות רגישות וכיוצא באלה.

רגש העלבון קשור בערכים חברתיים שאימצנו, בקודים תרבותיים לגבי כבוד וכן בתמונות אידיאליות וציפיות שקיימות בנו. שאלות כמו-האם אימהות נעלבות יותר מאבות? האם הורים עם דימוי עצמי או הערכה עצמית נמוכה יותר נעלבים יותר מהורים בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר? האם בתרבויות בהם הערך של 'כבוד' חזק יותר נמצא יותר הורים נעלבים? הן שאלות מעניינות עם זאת הדימוי של הורים מתקשר גם לאופי ולטיב יחסיו עם ילדיו – האם יש ביניהם: קשר קבוע ורציף, אהבה, חיבה, רצון להיות ביחד, איכות השיתוף ועוד…

כשאנו נעלבים הפגיעה שחווינו משפיעה לרעה על ההתנהגות שלנו. היחסים נהיים מתוחים והפגיעה גורמת לנו לצמצם את הרצון שלנו בקרבה, את החיוביות שלנו כלפי הקשר ואת הנתינה שלנו. עלבון סוגר אותנו ומרחיק אותנו ממהותנו הפנימית העמוקה שיש בה רצון וכוונה להזין את הקשר עם ילדינו באהבה.

טיפים להפחתת תחושות של עלבון-

1. לראות את העלבון כצוהר לנפשו של ילדינו ולשאול את עצמנו – מה קורה כאן, ומה זה בעצם אומר על מה שעובר על הילד המבוגר שלנו.
2. ללמוד לעמוד יותר טוב באתגר של "חייה ותן לחיות". להפסיק להיות מרוכזים בעצמנו ולראות בערכים שלנו או בדפוסי ההתנהגות שלנו את קנה המידה לערכים של כולם. לקבל את הילד שלי כפי שהוא ולהפסיק לצפות שיהיה שונה ממה שהוא.
3. ללמוד לא לקחת דברים באופן אישי כאילו הם מכוונים נגדנו. למידה כזו מעצימה את תחושת החופש הרגשי ומביאה להקלה ושחרור ביחסים שלנו איתם.
4. להביע את עצמנו ולהציב את הגבולות הברורים ושלנו- מה מתאים ומה לא מתאים לי. נכון יהיה לשקף שנפגעתי ושאני צריכה שגם אם יש משהו לא נוח מולי ניתן יהיה לומר אותו מתוך כבוד והערכה.
5. לראות בעלבון הזדמנות להתחזקות וצמיחה של עצמנו. עלבון הוא גם משהו שאני מסכים לקבל ולא רק דבר שנגרם לי. התבוננות כזו יכולה לאפשר לנו להרגיע את העלבון, להגיב עליו ברכות, או לשוחח עליו עם הילד המבוגר.
6. לבדוק בתוכנו האם יש משהו שאנחנו עשינו ופגע או העליב את הילד שלנו ותגובתו היא בעצם מענה לעלבון שלו מאיתנו.
7. להסכים לקבל את זה שכאשר ילד מעליב אותנו במכוון, יש סיכוי שהצורך שלו לפגוע בנו נובע מצורך שלו לפצות על תחושה קשה שלו מולנו בעבר וזה עוזר לו להרגיש משמעותי או חזק יותר. אין צורך להסכים לכך וכדאי לטפל ביחסים כשזה המצב, אבל אנחנו כהורים לא חייבים להיגרר לדינמיקה הזאת.

בואו והצטרפו לקורס ללמידת המודל' תנאים של חיבה' תלמדו עוד על תחושת העלבון ומה ניתן לעשות איתה ותשפיעו לטובה על הקשר שלכם עם ילדיכם. (לדף הקורס לחצו כאן)