קנאה בין אחים בוגרים

מה מאפיין קנאה בין אחים בוגרים?

קנאה בין אחים בוגרים היא תופעה נפוצה ושכיחה הרבה יותר ממה שנדמה. רבים סבורים כי קנאה ותחרות בין אחים מאפיינת בעיקר את שלבי הילדות וההתבגרות, אך בפועל, רגשות אלו אינם נעלמים עם ההתבגרות, אלא לעיתים אף מעמיקים. הקינאה הופכת לעדינה יותר או מוסוות אך היא לא פחות טעונה. בבגרות, קנאה עשויה ללבוש צורות שונות, בין אם בהשוואה בלתי פוסקת של הצלחות, בין אם בתחושת נחיתות ביחס ליחסים עם ההורים או במתח סביב חלוקת משאבים.

העובדה שאחים חולקים היסטוריה רגשית עמוקה, המבוססת על חוויות משותפות אך גם על הבדלים חדים בציפיות, מיקום משפחתי, תפקידים במשפחה ותשומת לב הורית, הופכת את הקשר הזה לאחד הטעונים והמורכבים ביותר. זוהי זירה שבה פגיעויות ישנות ממשיכות להדהד גם שנים רבות לאחר שהילדים עזבו את הבית. קנאה בין אחים בוגרים שכיחה יחסית ובהחלט ניתנת לעיבוד וריפוי. במקרים רבים הורים וגם הילדים הבוגרים עצמם מחזיקים בראש תמונה מקובעת של האחים שלהם כפי שהיו בילדות ובהתבגרות ולא מאפשרים לעצמם לראות שלמעשה עומדים מולם אנשים שונים ושגם הם השתנו.

מחקרים מראים שיחסים טובים בין אחים משפיעים באופן עמוק על תחושה חיובית, שייכות, חוסן ובטחון בחיים. קשר טוב בין אחים מהווה מודלינג חשוב לילדים ומחזק את היחסים המשפחתיים. הרחבת המודעות של האחים הבוגרים ושל ההורים לילדים בוגרים ביחס לסיפור שהם מספרים לעצמם לעומת מה שקיים היום, ביחד עם מודעות הורית להשפעה שלהם על היחסים בעבר ובהווה, יכולה להפוך משבר להזדמנות. באופן זה יחסים בין אחים בוגרים יכולים להשתנות וביחד איתם גם יכול להשתנות הקשר המשפחתי.

כיצד נוצרת קנאה בין אחים ומה הבסיס הפסיכולוגי?

קנאה בכלל ובקנאה בין אחים בוגרים, היא רגש טבעי שקיים בנו. יש לו יסוד חיובי של לראות מה שיש לאחרים ולרצות אותו גם לעצמנו כמפתח להתפתחות וגדילה. זהו רגש לא נוח כיוון שתמיד הוא מזכיר לנו חסר אבל הוא בכל זאת חיוני. עם זאת קינאה בין אחים בוגרים יכולה גם ליצור מתח גדול כשהיא מתבססת על תחושות של קיפוח.

שורשיה של הקנאה בין אחים בוגרים נטועים עמוק בתוך מערכת היחסים שנבנית בילדות, מערכת שבה ההורים לילדים בילדות ובבגרות מהווה תפקיד מרכזי. ילדים לומדים מגיל צעיר להשוות את עצמם לאחרים, יש להם צורך להרגיש את הייחודיות שלהם ולבדל את עצמם. זה נכון עוד יותר בתוך המשפחה כאשר ההשוואה נמדדת מאד ומושפעת גם מהיחסים עם ההורים וחלוקת המשאבים ההוריים, אז הקינאה בין אחים מקבלת ממד רגשי עוצמתי פי כמה. אם ילד מרגיש לאורך שנים כי אחיו "זוכה ליחס מועדף", או נושא בתפקיד ה"מוצלח", "האמין" או "המועדף" או ״זה שמרשים לו הכל״, הקנאה בין אחים, יכולה להשתרש כרגש קבוע שבונה תחושת חוסר שוויון שנטמעת בזהות של הילד ומייצרת קנאה בין אחים בוגרים לאחר מיכן.

ילדים קטנים שהופכים לילדים בוגרים, נולדים עם טמפרמנט שונה, אישיות אחרת, יכולת שונה ליצירת קשר ועוד ועוד. ההבדלים ותגובות ההורים לצרכים השונים של ילדיהם, בין אם מתוך מודעות ובין אם לא, מכתיבות את הדינמיקה המשפחתית. באופן טבעי, כמו בכל מערכת יחסים, הורים מגיבים אחרת לכל אחד מהילדים הצעירים והבוגרים. מצד שני ילדים צעירים וילדים בוגרים מצפים להרגיש שוויון ודמיון ביחס של ההורים כלפיהם. כשהורה מצפה ליותר מאחד הילדים, מביע יותר גאווה, או לחילופין מציל שוב ושוב את הילד החלש, נוצרת היררכיה סמויה שמחדדת את ההבדלים. היררכיה זו מייצרת תחושה שילד אחד אהוב יותר מילד שני, מוערך יותר וכך נוצרים כעסים תסכולים וקינאה שהולכים עם האחים לאורך החיים עד לבגרותם.

מה כוללים ביטויי קנאה בין אחים בוגרים?

בקשרים בין אחים בוגרים ניתן לזהות מספר דפוסי קנאה בולטים:

• התרחקות מכוונת בין אחים בוגרים כתסמין לקנאה בין אחים בוגרים: אח אחד בוחר לצמצם מגע, להיעלם מהמפגשים המשפחתיים ולהתנתק.
• ציניות ועוקצנות בין אחים בוגרים כביטי לקנאה בין אחים בוגרים: שימוש בהומור עוקצני כביטוי לתחושות פנימיות של קנאה או תסכול.
• הפגנת הישגים מוגזמת כביטוי לקנאה בין אחים בוגרים : ניסיון להוכיח "עליונות" דרך פרסום הצלחות או יצירת תחרות סמויה.
• קונפליקטים של קנאה בין אחים בוגרים סביב ירושות או טיפול בהורים מבוגרים: רגעים אלה משמשים כזרז רגשי חזק להחייאת פצעים ישנים.
• הצטרפות של בני ובנות זוג למשפחה ותוספת של ילדים שנולדים לאחים: כל אלו משפיעים על הרחבה או צמצום תחושות הקינאה בין אחים בוגרים. בחלק מהמקרים, הקונפליקט הסמוי והקנאה בין אחים בוגרים, עובר לדור הבא, הילדים של האחים, ויוצר קיטוב משפחתי עמוק, עד כדי נתק ממושך.

מהן ההשלכות הרגשיות של קנאה בלתי פתורה בין אחים בוגרים?

קנאה בין אחים היא רגש מורכב. הקנאה בין אחים בוגרים מערבת תחושת חוסר, כעס, פגיעה באגו ולעיתים גם רגשות אשמה. כאשר רגש זה של קנאה בין אחים בוגרים אינו זוכה לעיבוד או ביטוי, הוא עלול ליצור תסכול, דיכאון, חרדה חברתית ואובדן תחושת שייכות. עבור חלק מהאחים הבוגרים, הקשר המשפחתי שהיה אמור להוות עוגן הופך למוקד של כאב, מתח וניכור. במשפחות רבות, סירוב להכיר בקיומה של קנאה וקנאה בין אחים בוגרים יוצר תהליך של הדחקה, אולם הדחקה זו לא מעלימה את הרגש, אלא מחמירה אותו. גם כאשר מערכת היחסים בין אחים בוגרים מתקיימת כאילו כלום לא מפריע לה, פעמים רבות מתחת לפני השטח מתקיימת תחרותיות סמויה וקנאה בין אחים בוגרים שמערערת כל שיח כנה או תחושת אינטימיות.

מה תפקיד ההורים ביצירת ריפוי הקונפליקט בקנאה בין אחים בוגרים?

גם כשהילדים בוגרים, הורים לילדים בוגרים, ממשיכים להשפיע על הדינמיקה בין האחים. לעיתים, הרצון הטבעי "לאהוב את כולם באותה מידה" אינו מתורגם בפועל לפעולות שוויוניות. הורים לילדים בוגרים, נוטים להישען על הילד הבוגר ה"מתפקד", להתחשב יותר באח ה"רגיש" או לסמוך על הילד ש"תמיד מסתדר לבד", בלי להבין כי פעולה זו משמרת פערים רגשיים. גם בבגרות. כאשר ההורים לילדים בוגרים, בוחרים לחלק אחריות בין האחים הבוגרים בצורה לא שווה, להתייעץ תמיד עם אח בוגר אחד, או להיעזר תדיר באחד הילדים הבוגרים, נוצרת תחושת חוסר צדק שעלולה להחיות את דפוסי הקנאה.

מצד שני, להורים לילדים בוגרים, יש גם את הכוח לתרום לריפוי קונפליקט הקנאה בין אחים בוגרים. כאשר הורים לילדים בוגרים מפסיקים באופן מודע להתייחס באופן קבוע לילד בוגר כזה או אחר בהתאם לתפקידים שהתקבעו. כאשר הורים לילדים בוגרים מצליחים לבטא במילים תחושת הערכה שווה כלפי ילדיהם הבוגרים. כאשר הורים לילדים בוגרים מזמינים את האחים הבוגרים לשיח משותף, או אפילו מזמינים אותם לשתף בקשיים רגשיים משלהם, בכך הם תורמים ליצירת יחסים בין האחים, ולריפוי קונפליקט הקנאה בין אחים בוגרים.

האם על ההורים להתערב במצבי קנאה בין אחים בוגרים?

השאלה מתי נכון להורים לילדים בוגרים להתערב במצבי קנאה בין אחים בוגרים היא שאלה עדינה. מצד אחד, הילדים הבוגרים כבר עצמאיים, בעלי חיים משל עצמם, וההורים לילדים בוגרים לא אמורים לתפקד כ"בוררים" במצבי קנאה בין אחים בוגרים. מצד שני, כאשר מדובר בקונפליקט ובמצבי קינאה בין אחים בוגרים שמשפיעים על שלמות המשפחה, מפצלים את החגים, משאיר נכדים מנותקים אחד מהשני, לעיתים יש מקום עדין ונבון להתערבות במצבי קינאה בין אחים בוגרים.

ההתערבות של ההורים לילדים בוגרים, במצבי קנאה בין אחים בוגרים, לא צריכה להיעשות ממקום שיפוטי, אלא ממקום של דאגה, הכלה ובקשת פיוס. הורים לילדים בוגרים יכולים להביע את כאבם מהקנאה בין האחים הבוגרים ולעיתים מהנתק שנוצר ביניהם, לשקף את תרומתם לדפוס שנוצר ולקחת אחריות על החלק שלהם בקנאה שנוצרה בין האחים הבוגרים, לבקש שיח מחודש ולהביע רצון עמוק בשינוי. הפנייה של ההורים לילדים בוגרים ליועץ, פסיכולוג או מגשר, כמו כל למידה והתפתחות שהם נכונים לעשות סביב היחסים במשפחה בין הורים לילדים בוגרים, מראה על לקיחת אחריות ופותחת דלת להידברות בין הורים לילדיהם הבוגרים.

כיצד אחים בוגרים יכולים להתמודד עם קנאה ביניהם?

זיהוי והכרה ברגש הקנאה בין אחים בוגרים

חשוב שכל ילד בוגר יזכור שקינאה היא רגש טבעי ולגיטימי ושהילד הבוגר יוכל להודות בפני עצמו שקיימת קינאה בינו ובין האחים הבוגרים שלו, זהו צעד ראשוני ואמיץ. כל עוד רגש הקנאה בין אחים בוגרים מוכחש, אי אפשר לטפל בו.

שיחה כנה בין אחים בוגרים, להתמודדות עם קנאה

לנסות לנהל שיחה לא מאשימה בין האחים הבוגרים ל עם האח או האחות מתוך כוונה לשתף בתחושות מבלי להאשים.

פניה לגורם מקצועי להתמודדות עם קנאה בין אחים בוגרים

פניה לגורם מקצועי מיועדת, לעבד ולטפל בקנאה וביחסים בין אחים בוגרים במקרים שבהם הקשר בין האחים הבוגרים פוגעני או קיימת מועקה רגשית שנמשכת לאורך שנים. פניה זו יכולה לפתוח דרך אחרת להסתכל על הקשר ועל הקנאה בין אחים בוגרים ולהוביל לשינוי.

ביסוס גבולות בריאים להתמודדות עם קנאה בין אחים בוגרים

לא כל קשר בין אחים בוגרים חייב להיות קרוב. לפעמים קשר "בסיסי, מכבד ומרוחק בין אחים בוגרים" עדיף על פני קשר טעון ומתיש המייצר קנאה בין אחים בוגרים.

חידוש האמון בצעדים קטנים לטיפול בקנאה בין אחים בוגרים

התקרבות בין אחים בוגרים והתמודדות עם הקנאה בין אחים בוגרים, אינה חייבת להתחיל במונולוגים דרמטיים, אלא דווקא במחוות קטנות של כבוד והתעניינות של אחד בשני.

פיוס, בקנאה בין אחים בוגרים

פיוס בעקבות קנאה בין אחים בוגרים, הוא תהליך איטי ומורכב, לא יעד חד פעמי, הוא דורש נכונות לפגוש כאב ישן, לוותר על צדק חד-צדדי, ולהסכים לבנות תקשורת מתוך חמלה. פיוס עקב קנאה בין אחים בוגרים, כולל גם את הנכונות שלנו לפגוש את האחים הבוגרים שלנו כפי שהם היום ולשחרר את הדמות המופנמת בנו מן העבר. לא תמיד הפיוס בעקבות קנאה בין אחים בוגרים, מוביל לקשר קרוב, אבל לעיתים הוא מאפשר שקט פנימי, סגירת מעגלים, והפסקת מאבק שגבה מחיר רגשי כבד אצל כל אחד מהאחים הבוגרים. תהליך הפיוס בעקבות קנאה בין אחים בוגרים, עשוי להתחיל ביוזמה קטנה, שליחה של הודעה, השתתפות באירוע משפחתי, הצעה לשיחה ולעיתים הוא נרקם לאורך שנים. המפתח הוא בחירה של האחים הבוגרים, לא לשמר את הפצע, אלא לבחור באפשרות של ריפוי ביחסים בין אחים בוגרים.

מתי יש צורך לפנות לגורם מקצועי לטיפול בקנאה בין אחים בוגרים?

פניה לגורם מקצועי לטיפול בקנאה בין אחים בוגרים הינו צעד של בגרות ולא של חולשה. משפחות רבות אינן מסוגלת להתמודד לבד עם קנאה בין אחים בוגרים, הכוללת קונפליקטים עמוקים. לעיתים, ריבוי משקעים, חוסר תקשורת בין האחים הבוגרים ושנים של פגיעות ביחסים בין האחים הבוגרים. היחסים המורכבים מצריכים עין חיצונית, רגישה, מקצועית ובלתי שיפוטית. כאן נכנסת האפשרות לפנות לאיש מקצוע, המתמחה בדינמיקות משפחתיות.

אחת הדמויות הבולטות בתחום זה היא דפנה ברקת, פסיכולוגית קלינית מומחית ליחסים בין הורים לילדים בוגרים. דפנה ברקת מלווה הורים לילדים בוגרים ואחים בוגרים, בתהליכי פיוס, עיבוד משקעים בין אחים בוגרים, ושיקום מערכות יחסים שבורות. דפנה ברקת, מציעה גישה טיפולית מבוססת חמלה, אבל גם אחריות, תוך מתן מקום לכל צד ההורים והאחים הבוגרים לבטא את עולמו הרגשי מבלי להרגיש מותקף.

התהליך המטפל בקנאה בין אחים בוגרים, כולל פעמים רבות גם מפגשים נפרדים וגם דיאלוגים משותפים, כשהמטרה אינה "להאשים" אלא להבין את המקורות הרגשיים לקונפליקט ולקנאה בין אחים בוגרים ולבנות תקשורת חדשה. פנייה כזו לאיש מקצוע, מעידה על רצון להתמודד, על בגרות, על רצון לא לוותר על קשרים משפחתיים יקרים לא על בעיה .

דפנה ברקת, טיפול בקנאה ביחסים בין אחים בוגרים

"תנאים של חיבה" הוא מודל וגישה ייחודית מסוגה בעולם שבה מעודדים את ההורים המבוגרים וילדיהם המבוגרים ליצור ביניהם מרחב אותנטי אינטימי וקרוב, עם נוכחות מלאה ומרפאת.

המודל שופך אור על המסע הייחודי שמתקיים בקשר בין הורים וילדים לאורך כל החיים. הוא יוצר רצף בין עבר הווה ועתיד של היחסים תוך שהוא שם דגש על המבנה האסימטרי שבו מתקיים הקשר כגורם משפיע מרכזי. מחד המודל מתבסס על תפיסת עולם שרואה את ההורה והילד גם מעבר לתפקידים שלהם ונותנת, למרות פערי הגילאים והתפקידים, מקום משמעותי לדמיון ביניהם. מאידך להורה יש תפקיד ואחריות אחרים מזה שיש לילד ויש חשיבות רבה לעמוד על ההבדלים והשונות ביניהם.

המודל מחזיק תפיסה תהליכית שמציעה אפשרות לראות את המפגש בין ההורה והילד כמצע להתפתחות אישית בתוך היחסים וגם מחוץ להם גם בבגרות. המודל מבטא אמונה עמוקה בכוונות הטובות כמניעות הורים במהלך גידול ילדיהם, גם כשדברים משתבשים ואמונה עמוקה שגם במצבים קשים ומורכבים בהם ילדים כועסים, מאשימים ומתרחקים, הם כמהים לריפוי ולשינוי. במודל משתקפת הבנה עמוקה של החיים כתנועה מתמשכת שמפגישה אותנו כל יום מחדש עם האפשרות להיפרד ממה שכבר לא משרת אותנו ולפגוש את מה שמרחיב את דרגות החופש שלנו ויתרום ליחסים טובים, קרובים ובטוחים יותר. הורים שלומדים את המודל משתפים בשינויים מרחיקי לכת שהם עושים בחייהם וביחסים עם ילדיהם המבוגרים. המודל מתבסס גם על תפיסות רוחניות שמתייחסות לחיים כמכילים הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לדעת ולהבין על המפגש בין הורים ספציפיים לילד ספציפי והחיבור בין ראיה זו לגישות פסיכולוגיות לגבי התפתחות הקשר בין הורים וילדים מביאים לראיה רחבה ועמוקה של מהות המסע המשותף לאורך כל החיים.